נוקיה כבר הוספדה על ידי רבים בתעשיית הסלולר לאחר שאיבדה את השליטה הכמעט מוחלטת שלה בשוק העולמי (כ- 45%) משום שלא צלחה להבין את שנוי הפרדיגמטי שאפל הביאה לשוק הזה ב- 2007 עם השקת האייפון. ב-2 לינואר 2013 ביקר במחלקה לעיצוב תעשייתי ובתוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי (מסלול עיצוב וטכנולוגיה) אחד המעצבים הבכירים של נוקיה, פיטר גרין, שנשוי לישראלית בוגרת בצלאל וחי בלונדון.

פיטר תיאר את מסלול החזרה של נוקיה למשחק הגדולים באופן מרתק, תוך שהוא מצביע על המספרים הגדולים של החברה: 1.1 מליארד מכשירי נוקיה נמצאים בשימוש בעולם. 13 מכשירים נמכרים כל שניה על ידי נוקיה. 165000 שיחות, ו 36500 מסרונים מתבצעים ממכשירי נוקיה כל שניה. 300 מכשירי נוקיה נמצאים על הגלגל הענק של לונדון בכל זמן נתון בממוצע… ועוד מספרים מעניינים. אך המספר המעניין שלא הוצג בפרזנטציה הוא העובדה שחלקה של נוקיה בשוק ירד ב- 20% מאז השיתוף עם מיקרוסופט ב- 2011 לכמעט 5%. רכישת חלקים גדולים של נוקיה על ידי מיקרוסופט ב- 7 מילארד דולר מנעה אפשרות של נוקיה לייצר מכשירים עם מערכת ההפעלה אנדרויד. לעומת סמסונג שלא היתה ׳נאמנה׳ למערכת הפעלה אחת, נוקיה מתקשה כרגע להשיב לעצמה נתחי שוק עם מערכת ההפעלה החדשה של מיקרוסופט.

השנה החלו להראות סימני התאוששות, כאשר באיטליה עברה רכישת מכשירי נוקיה את זו של אפל. הסיבה לכך לא ברורה, אך נראה שהתחלה של חדירה לשוק, מתאפשרת באמצעות התמדה ועיצוב נכון. פיטר ירד לפרטי פרטים של תהליכי העיצוב של קו הטלפונים החדש של נוקיה. לעומת אפל, לנוקיה משתרעת היריעה של קו המוצרים שלה, ממכשירי סלולר במחיר 15$ ועד מחשבי כף יד במחיר של 900$. הרעיון המרכזי של העיצוב של נוקיה הוא פלסטיק איכותי מאוד, במקום הרעיון של אלומיניום אנודייז שהביאה איתה אפל. (אם כי נראה כי אפל העתיקה את התפישה הזאת עם המכשירים החדשים של iPhone 5c).

אחד הרעיונות המעניינים בהרצאה היה הטיפול בזכוכית הגורילה המכסה את המכשיר בחלקו העליון. המעצבים של נוקיה הצליחו לשכנע את יצרן הזכוכית ללטש את קצוות הזכוכית בקו קשתי התואם את העיצוב הכללית. במכשירים היקרים יותר הרדיוס משתנה, ובמכשירים הזולים יותר הוא אחיד. אך הרכות של הטיפול בזכוכית מודגש במגע של כף היד במכשיר. לנוקיה מגוון מכשירים בגדלים שונים, ובאיכויות שונות. השמירה על קו עיצובי אחיד בכל המוצרים, כולל אלה המשולבים בכפתורי כתיבה או חיוג איננו משימה קלה. נראה כי המעצבים של נוקיה הצליחו במשימה מעל המשוער. הם יצרו קו ברור ובוטה המקשר בין כל המכשירים הללו, הן באמצעות צורות פשוטות והן באמצעות הצהרה של צבע.

בנושא הצבא, פיטר תיאר תהליך מרתק שבו ההגדרה היתה להשיג את הצבעים הבולטים ביותר האפשריים. לכן הם החליטו על החלטה רדיקלית שבה הצבעים הראשונים יהיו צבעי הדפוס YMCK (צהוב, אדום מג׳נטה, כחול ציאן, ושחור קובלט). סוג הפלסטיק שנבחר היה פוליקרבונט, כשהפיגמנט נמצא בתוך הפלסטיק עצמו ולא כציפוי או כצביעה. אמנם זהו פלסטיק יקר יותר מסוגים אחרים מקובלים כמו ABS, אך הגמר שלו מעולה והחוזק שלו כפול.

בחלק מהמכשירים התפישה פורצת הדרך היא שגב המכשיר שנראה כמו כיסוי, נשלף וחושף את הקרביים, לצורך החלפת כרטיס SIM או להחלפת בטריה. ההחלפה פשוטה כמו החלפת סקין לאייפון, וניתן לשנות צבעים על פי החשק. עוד מרכיב מעניין בעיצוב של נוקיה הוא התאמת ממשק המשתמש של מיקרוסופט לצבע המכשיר.

לשאלה בנוגע לתפישה של נוקיה בנושא המצלמה ותפקידה במערכת, ומהי הסיבה להצבת מצלמה עם 42 מליון פיקסלים במכשיר סלולרי, ענה פיטר כי המטרה של הכמות העצומה של פיסקלים היא על מנת לאפשר זום דיגטלי איכותי. בגלל הצורך לייצר עדשה שטוחה צמודה לגוף המכשיר אי אפשר להגיע לזום איכותי באמצעות עדשות. הדרך להתגבר על כך היא על ידי ביצוע חיתוך דיגיטלי של התמונה המתקבלת (Crop). ככל שמספר הפיקסלים גדול יותר כך איכות החיתוך מותירה תמונה בעלת איכות סבירה של פיקסלים. 42 מליון פיקסלים היא כמות שבדרך כלל מתקבלת ממערכת שעולה 30 אלף דולר ממצלמות סטודיו פורמט בינוני עם גב דיגיטלי.

מערכת ההפעלה החדשה של נוקיה נקראת ASHA , ובמהלך ההרצאה הציג פיטר מכשיר כף יד מסוג ASHA 500 ב- 100$, שמכיל מרכיבים זולים יותר ממכשירי כף היד היוקרתיים שמופעל על מערכת ההפעלה החדשה  שמתאימה את עצמה לרכיבי המערכת באופן אופטימלי, רזה בזלילת משאבים ומכילה כבר אפליקציות חשובות. 

http://youtu.be/ngBT8Eoc9wQ

נתיב הצמיחה של נוקיה לא ברור עדיין. מיקרוסופט היתה בתחום הטלפונים החכמים החל מתחילת שנות ה-2000. מכשירים אלו סבלו ממערכת הפעלה גרועה ומסורבלת. המכשירים הצריכו התנעת restart שלוש פעמים ביום. זה היה הסטנדרט שהמשתמש היה חייב להתרגל אליו. הפילוסופיה של מיקרוסופט היא הנדסית בעיקרה שמשמעותה היא: ״אנחנו עושים דברים שעובדים לפעמים, אמנם לא הכי טוב, אבל תתרגלו״. בשוק שהחל להתרגל לתפישה של אפל, שאומרת: ״אנחנו נקח לכם הרבה כסף בדרך, אבל ניתן לכם תמורה מלאה וחוויה שלא תוכלו אחריה להביט אחורה״, יש לגישה של מיקרוסופט בעיה. למערכות ההפעלה של אנדרויד יש נחיתות מסויימת בממשק המשתש בהשוואה לאפל, אך חברות כמו Samsung ו- LG מפצות על כך במסך גדול וביצועים מהירים במחיר סביר. התפישה של נוקיה, של ממשק משתמש יעיל ואיכותי מאוד בעידן של טלפון לחצנים עם מסך LCD פרימיטיבי התנפצה במעבר למערכות הפעלה מתוחכמות יותר. הסימביאן היה כשלון חרוץ. וצוות ענק של מתכנתים ומעצבים נאלץ לעזוב את החברה עם התחלת שיתוף הפעולה עם הבעלים החדש, מיקרוסופט. מיקרוסופט תמיד נכנסה לשוק מאוחר מאוד, בתגובה איטית, ואחר כך כבשה את השוק בעולם ה- P.C. אך בעולם של מכשירים מצליחים כל כך כמו אלה של אפל, ושיירה של מכשירים מופעלי אנדרויד החל מסמסונג ועד ליצרנים סיניים עלומי שם, למיקורוסופט את הפריווילגיה של כיבוש השוק כפי שהיה לה בשנות התשעים עם השקת מערכת ההפעלה חלונות.

העתיד אינו ברור בעולם כה דינמי כמו עולם הסלולר, אך להערכתי השוק הגיע לרוויה מבחינת טכנולוגית, והשוק בפניקה בגלל רוויה זו. רעיונות נחמדים כמו מסך קעור, או מעבד עם 8 ליבות לא ישנו את הכוון הכללי של תהליך הקומודיזציה של התחום, כשהסינים נכנסים לתמונה במלא המרץ. חברות הטכנולוגיה מחפשות את הדבר הבא. האם זה יהיה שעון? האם נדבר אל השעון? האם זה יהיו משקפיים? נוקיה מנסה לחזור לשוק ואפשר לאחל לה הצלחה רק כדי למנוע את הסטגנציה של חוסר תחרות אמיתית. אני אשמח אם הם ינשפו בעורף של אפל.