ההי-טק הישראלי הוא סיפור הצלחה יוצא דופן, יחד עם תעשיית סטארטאפים בתחומים שונים כמו: ביטחון, הגנת מחשבים, ביוטק, ביומד, מדיה ואינטרנט, חקלאות טכנולוגית, מוצרי צריכה ותחומים אחרים מדהימים בנושאי תשתיות מים, אנרגיה, תעופה אזרחית, ועוד.

אך הפרדוקס שמוצג באופן בולט במחקר שמומן על ידי חברת גוגל בוחן את ההשפעה של כלכלת ההי-טק על הביצועים הכללים של הכלכלה הישראלית. התוצאות כפי שמציג אותן המאמר בפורבס הם מדהימים ומאירי עיניים עבור אלה שמעוניינים להעתיק את המודל הישראלי של חדשנות. ישראל שהפכה לאחד השחקנים המובילים בעולם, ולאחרונה נבחרה על ידי אתר Techranch להיות שניה ל Silicon Valley מדהימה את העולם עם הצלחות יוצאות דופן כמו במקרה האחרון של הסטארטאפ Waze שנמכר לגוגל בסכום שעולה על מיליארד דולר. המספר הגבוה של חברות טכנולוגיה ישראליות בנאסדאק יותר מכל מדינות אירופה גם הוא מציין הישג יוצא דופן לכלכלה הישראלית שנמצאת במדינה במזרח התיכון מאויימת, משוסעת פוליטית ומסוכסכת פנימית. 

על פי המחקר שנתמך על ידי גוגל למרות ההצלחה הלא פרופורציונאלית של יצירת מיזמים טכנולוגיים מצליחים ישראל מדורגת על ידי ארגון ה OECD במקום ה 24 מתוך 34 מדינות במונחים של תוצר כלכלי הרבה אחרי מדינות שבהן לא קרה שום דבר דרמטי בתחום הטכנולוגיה והמדיה החדשים.

היעילות ופוריות הכלכלית של מדינה נקבעת על ידי המינוף של הטכנולוגיה ליצירת הצלחה כלכלית. החברות הישראליות מייצרות טכנולוגיות מדהימות אך הממשלה בישראל אינה מצליחה לממש תוכניות להניף את החברה והכלכלה הישראלית להינות מהפירות של הטכנולוגיות הללו. 

בהשוואה שעושה המאמר עם סינגפור, הוא מראה כי כאשר החדשנות הישראלית יצרה עושר לבודדים שזכו לאקזיט, החדשנות הסינגפורית יצרה פיתוח כללי למדינה שהגדילה את התל"ג לערך כפול מהערך הישראלי. המסקנה של כותבי המאמר (חברת Ennovate) היא שיש להגדיל את תשתיות האינטרנט בישראל ולהגדיל את הנגישות והיכולת של אנשים לגלישה באינטרנט על ידי הקצאת תקציבים לתחומים אלה של תשתיות ומכשירי קצה. בתחושה המסקנות אינן קולעות לבעיה המרכזית. יצירת צרכני אינטרנט אולי משרתת את האינטרסים של גוגל אך למעשה אינה ממש פותרת את הבעיה. הנקודה המשמעותית היא להכניס יותר אנשים בעיקר צעירים למעגל היצירה והתעסוקה בתחומים אלה.

פעולות כמו מערכת החממות של ישראל המנוהלות על ידי גופים פרטיים, מרכזי הסטארטאפים כמו Junction ופרוייקטים אחרים הם מצויינים אך אינם רחבים מספיק להכניס יותר ויותר מעגלים מהחברה הישראלית לתוך המערכת הכלכלית החדשה של הטכנולוגיה. פרוייקט dVision שנוצר לענות על הבעיה של המעבר בין העולם האקדמי לעולם התעשייתי לא הפך להיות מודל לחיקוי על ידי הממשלה. לצערי גופים ממשלתיים גוררים רגליים בכל הנוגע להשקעה בתעסוקת צעירים במרכזי חדשנות, והערכתי היא שרמת האבטלה בקרב בוגרי אקדמיה יתחיל לעלות בהדרגה בשנים הקרובות ויהפוך להיות בעיה לאומית כפי שאנו רואים מתרחש באירופה ובארה"ב כמו מגיפה. פעולה מסיבית של בניית מרכזי חדשנות בתחומים טכנולוגיים, מדעיים, עיצוביים ואמנותיים יכולים לייצר עבור ישראל את ההבדל המשמעותי בתהליך השגשוג והחלחול של ההצלחה העולמית של מגזר ההי טק לכלל המגזרים בישראל. 

המאמר של  Ennovate  תחת דלויט: ברייטמן-אלמגור-זוהר  

http://ennovate.withgoogle.com/files/E-nnovate-Israel-English.pdf

המייסד, יו"ר מנהל העסקים ואחד השותפים של חברת Deloitte בישראל רו"ח יגאל בריטמן נהרג אמש 2.8.2013 בתאונת מטוס קל בשדה התעופה באילת, שכאשר רוח צפונית חזקה הפכה את המטוס בעת הנחיתה. יהי זכרו ברוך.

המאמר בפורבס:

http://www.forbes.com/sites/josephsteinberg/2013/07/31/a-shocking-google-sponsored-study-teaches-a-critical-lesson-for-entrepreneurs-and-government-officials/