מגדולי המעצבים התעשייתיים של המאה העשרים, ריצ׳ארד סאפר, מת השבוע בגיל 83. סאפר היה מעצב גרמני שעבד עם החברות המובילות בעולם העיצוב ויצר אוביקטים שהפכו להיות ׳אייקונים׳ בולטים בהיסטוריה של העיצוב התעשייתי. יותר מכל אובייקט אחר סאפר מזוהה עם מנורת השולחן ׳טיציו׳ Tizio שעוצבה ב 1972 והפכה חיש מהר לאחד מהאובייקטים הנמכרים ביותר של חברת ארטמידה האיטלקית. מנורת השולחן התאייפנה בשימוש בשווי משקל לייצר את קיבוע התנועה והכוונון של המנורה, במקום השיטה המקובלת של קפיצים. המשקולת בקצה כל זרוע הפכה את המנורה לאייקון של ׳צורה עוקבת פונקציה׳. סדרת הקומקומים וכלי הקפה של סאפר לחברת אלסי האיטלקית אף היא הצטיינה בנקיון צורני שמדגיש מרכיב בודד ומבליט אותו (כמו הידית או הזרבובית/משרוקית המשולשת).

סאפר הפך להיות המעצב הראשי של חברת IBM וטביעת האצבע העיצובית שלו נותרה עד היום עשרים שנה מאוחר יותר, כסיממן של בידול עיצובי עבור חברת לנובו Lenovo שרכשה את מחלקת המחשבים הניידים של IBM.

התפישה העיצובית של סאפר התבססה על רעיון חזק אחד, המובלט על רקע גישה ישירה ופשוטה. עיצוב בוטה שאינו ׳צועק׳ בכל כלי התזמורת אלא בכלי אחד בלבד, כשכל היתר משמש כרקע שקט ואיכותי לאותו הכלי.

ריצ׳ארד סאפר משאיר אחריו מורשת רצינית ואיכותית שלא תחלוף במהירה משום שיש בה מרכיבים על-אופנתיים, המגיעים מאיכות, כנות גישה, המצאתיות וגאונות של תפישה חזותית ופונקציונאלית.