עיצוב תעשייתי – Dז: חשיבה עיצובית

קופסת פלסטיק, אנטנת רכב, וכרטיס פלסטיק הופכים לפרוייקט של 38 מליון דולר

admin — Wed, 24 Jul 2013 06:00:38 +0000

איך חדשנות עיצובית יכולה להביא ערך עצום ובלתי נתפש? ראו את הסיפור הבא בביזנס וויק.

http://www.businessweek.com/articles/2013-07-11/in-iraq-the-bomb-detecting-device-that-didnt-work-except-to-make-money

מצלמת האסלבלאד בעור תנין

admin — Sat, 15 Jun 2013 20:38:48 +0000

חברת האסלבלאד Hasselblad מייצרת מצלמות מקצועיות בתחום הפורמאט הבינוני כבר שנים רבות והפכה למובילת הדגל בתחום. הרעיון המרכזי של האסלבלאד היה לייצר מערכת מודולרית של חלקים שהגוף המרכזי הוא קוביה מתכתית אליה מתחברות עדשות מתחלפות. אך המרכיב הנוסף, והוא החלק של הרגש האופטי מתחלף. בעידן הפילם היו אלה קופסאות שהכילו רגישויות שונות של פילם או קופסא מיוחדת לדפי פולארויד לביצוע בדיקות צילום (טסטים). בתהליך הצילום היה ניתן להחליף בכל רגע נתון את הגב של המצלמה. כאשר הגיעו הרגשים הדיגיטליים, הם התאימו לקונצפט של האסלבלאד, ורק העובדה שעלות רגש גדלה אקספונציאלית עם גודלו הפיזי הפכו את המעבר הזה ליקר מאוד. עם זאת צלמים רבים עשו את המעבר והחלו להפעיל מצלמות עם רגשים מעל 30 מגה פיקסל שיכלו להתחרות בפילם בפורמאט הבינוני. בשנה האחרונה עם יציאתה של ניקון עם מצלמת ה- D800 עם רגש של 36 מגה פיקסל, החלו בחברת האסלבלאד להבין שהם מאבדים את השוק. הפעולה התמוהה הזאת, משדרת גחמנות של בעלי הון. ואכן בבדיקה שעשיתי נמצא כי החברה שהיתה בקשיים נמכרה במלואה לקרן Ventizz Capital Fund IV L.P.

מצלמת האסלבלאד קלאסית

סדרת המצלמות החדשה של האסלבלאד שיצאה השבוע לשוק מראה שהיסטריה יכולה להניב החלטות עיצוביות תמוהות שיכולות להוביל לכשלון מהדהד. החברה פנתה לסוני ובקשה לייצר תחת השם היוקרתי האסלבלאד מוצרים זהים לסדרת ה- NEX של סוני, חסרי המראה. המרכיב 'היוקרתי' היחיד בסדרה הזאת הוא 'עיצוב איטלקי' מפותל קווים העשיר 'בחומרים אקזוטיים' כמו עור וסיבי פחמן. התוצאה דקדנטית ובעיני שגויה לחלוטין.

כל הערכים של האסלבלאד מתנפצים במקרה זה לרסיסים, והתוצאה תהיה ירידה בערך המותג, השקעה כספית מיותרת, וכשלון מהדהד. אם אני רוצה לקנות מצלמה של סוני עם כיסוי של עור תנין, כדאי שאקנה את המצלמה של סוני, ואשחט תנין במו ידי. ובכל מקרה, מה להתעללות בתנינים ולהאסלבלאד הנערצת?

עיצוב אינפרא אדום

admin — Sun, 09 Jun 2013 20:05:23 +0000

"סוחר חלקי רכב, יעקב טייב, 33, נמחץ למוות כשניסה לבלום את השער החשמלי בכניסה למושב ברקת. טייב תושב לוד, הפעיל מחסן חלפים במושב, ובחקירה התברר כי כשהתקרב לשער החשמלי והבחין שהוא עומד להסגר, מיהר לצאת מהרכב ונעמד מולו, בהנחה שחיישן הבטיחות יזהה אותו ויעצור את פעולת השער. אלא שהחיישן לא ביצע את פעולתו והאיש נמחץ למוות תחת משקל המחסום. בוועד המושב טענו כי החיישן נהרס בפעולות ונדליזם שביצעו אלמונים ואילו מנכ"ל המועצה האיזורית מסר כי שלושה שבועות לפני המקרה השער נבדק על ידי גורם מקצועי ונמצא תקין".

ציטוט זה מתוך עיתון מקומי מאיר בזרקור משונה את ההסתמכות והאמונה שלנו, בני האדם המשוכללים ומוטמעים בטכנולוגיה, כי החיישנים עובדים. אדם שולח רגל אל דלת המעלית מתוך כוונה לגרום לדלת להפתח כשהיא בפירוש מרמזת שהיא נסגרת. הוא שוב סומך על החיישנים שיפתחו את הדלת כשרגלו מושטת. הוא לא חושש שהמעלית תסגר ותשלח אותו בתנופתה כלפי מעלה, ותקרע את גופו לגזרים. כניסת החיישנים ליומיום האנושי ממשיכה כסדרה, בעיקר כשהדבר כרוך בסביבה ציבורית. "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן" משירו המיתולוגי של מאיר אריאל. בשירותים הציבוריים במקומות רבים המשתנה, הברז, הסבוניה ומייבש הידיים מנחשים את הקיום האנושי. אך לא באופן עקבי. אנשים מביטים בברז בתמהון כאשר הסבון על ידיהם והברז לא נפתח. הם מבצעים פעולות סיבוב משוכללות להעיר את הברז הסורר, אך גם תנועות לשלום, תנועות עצבניות לימין ושמאל וגם תנועות איום לא מזיזות לו. מה עושים אז? מייבשים את הסבון על הידיים ומקנחים במכנסיים?

המעצב והתעשיין, ג'יימס דייסון יוצא עכשיו עם ברז שמורכב בו גם מייבש ידיים. Fast Company

ההסתמכות הזאת, המיותרת במקרים רבים, של מתכנני מוצרים על חיישנים יוצאת מנקודת ההנחה שהמשתמש לא אוהב להפעיל כלום. זו שגיאה. אין הנאה יותר גדולה מלפתוח בסיבוב את הברז, ויצאו ממנו מים, או כמעשה משה, תנו לנו להכות בברז… אז ההנאה תהיה מושלמת.

השקת הספר Dז בחגיגות העשור לתואר שני בעיצוב, בצלאל אקדמיה לאמנות ועיצוב ירושלים

admin — Sun, 26 May 2013 21:15:20 +0000

13 למאי 2013: באירוע חגיגות העשור לתואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, הושק ספרו של פרופ' עזרי טרזי, Dז: חדשנות דרך חשיבה עיצובית. באירוע שהתרחש ב'האנגר 2' בנמל יפו היה הצדעה לפועלו של פרופ' עזרי טרזי כמי שייסד התואר השני בעיצוב תעשייתי ב- 2003, ועמד בראשו החל משנת 2004 ועד לשנת 2012. ראש התוכנית הנוכחית, מיכל איתן, הציגה את הישגי התוכנית, והתוכניות להרחבתה ולהעברתה למתחם הנסן בירושלים. לאירוע התקבצו כ-200 קולגות משדה העיצוב, נציגים ממשרד הכלכלה, תעשיינים, ולקוחות הסטודיו, מרצים לעיצוב מבצלאל ומאקדמיות מקבילות, עיתונאי עיצוב, מעצבים ובוגרים, הוריו ובני משפחתו. הספר הוקדש לזכרו של פרופ' עמי דרך, ובני משפחתו של עמי כבדו את המעמד המרגש.

מיכל איתן, ראש התוכנית לתואר שני בעיצוב תעשייתי, בצלאל

את הערב הנחו שרה אוסלנדר וסהר בצרי, בוגרי התוכנית, והוא כלל דברי פתיחה של מיכל איתן, דברי ברכה של חיים פרנס, ראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, הצגת הספר על ידי פרופ' עזרי טרזי עצמו, וסדרת מצגות קצרות של בוגרי התואר השני, המציגות בתחומי עיצוב שונים את הישגיהם לאחר הלימודים. בסיום הוצג פרוייקט הפיתוח של מעבדת העיצוב שהתקיימה בשנים האחרונות עם ג'נרל מוטורס, ובה ליאורה רוזין וגולן לוי הציגו את הפרוייקט WOO שזכה השנה בפרס עולמי לחדשנות.

מנחי הערב, שרה אוסלנדר וסהר בצרי, בוגרי התוכנית לתואר שני, בצלאל

כתבה על Dז בעיתון הארץ

admin — Mon, 20 May 2013 09:25:24 +0000

במוסף גלריה של עיתון הארץ ב-13 למאי, בוקר להשקת הספר, פרסם העיתונאי יובל סער את הכתבה "עזרי טרזי קוצר את הפירות", הכוללת ראיון עם פרופ' עזרי טרזי על הספר Dז, והמתודולוגיה המקורית של החדשנות 'גידול טובין', ובו שאלות הנוגעות למעמד העיצוב והחשיבה העיצובית. צילום: אורי גרשוני

Dז 7 שלבים של 'חקלאות טובין'

admin — Thu, 16 May 2013 08:12:59 +0000

שבעת השלבים של Dז:

חריש | תשתית עיצוב | שלב D1

זריעה | מחקר עיצוב | שלב D2

נביטה | רעיון עיצוב | שלב D3

הנצה | עיצוב קונצפט | שלב D4

פריחה | עידון עיצוב | שלב D5

הבשלה | תכנון עיצוב | שלב D6

קציר | עיצוב הפצה | שלב D7

דישון | למידה והפקת לקחים

Dז חדשנות דרך חשיבה עיצובית

admin — Wed, 15 May 2013 05:00:07 +0000

אלו הפתוחים לקליטת העתיד, הרגישים לתמונת הדמיון ולתובנה שהוא מציע, הם אלו שבדמיונם ניצת חזון העתיד. השפעה חדשה, טכנולוגיה חדשה, שינוי חברתי חדש, צרכים חדשים של האוכלוסייה ועוד עשרות פרמטרים יכולים להיות הגורמים שיציתו את חזון החדש וזה שאין לו תקדים. ספרו החדש של פרופ’ עזרי טרזי, מייסד התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומעצב ואסטרטג של עיצוב, הוא ספר ראשון מסוגו בישראל, החושף לציבור הישראל את התחום החדש של ‘חשיבה עיצובית’ כמנוע של חדשנות.

על מנת ליצור חדשנות משמעותית נדרשת יצירת “מוטציה תרבותית” שאינה מתחשבת בכללים ובעקרונות של התרבות הנוכחת, נדרשת מוכנות לצאת אל הלא–נודע, להבין את התפישה שהעתיד מציע, ולתרגם אותו דרך רעיונות עד למוצר, שירות או מערכת משולבת שלהם שיש לה קיימות

בעת הזאת, חברות, ארגונים ויחידים חווים תקופה דרמטית של שינוי בתולדות המין האנושי, ולנוכח תהליכי השינוי העצומים הם מחפשים את ה”מוטציות” שתתאמנה לשינוי. ההתמרה המתבקשת אינה יכולה להיפתר בניתוח אנליטי ואינטלקטואלי קר של המציאות, שכן המציאות מורכבת ורב–ממדית יותר מכפי שניתוח אינטלקטואלי יכול לפתור, ונדרשים עוד כלים על מנת לפענח את צפונותיה.

התבוננות במנגנוני הצמיחה הקיימים בטבע הולידה את המטאפורה החקלאית הספר המתאר תהליך של שבעה שלבים: חריש- מכוון עיצוב, זריעה – מחקר עיצוב, נביטה – רעיון עיצוב, הנצה – קונצפט עיצוב, פריחה – עידון עיצוב, הבשלה – תכנון עיצוב, קציר – הפצת עיצוב. זוהי מתודולוגיה של חדשנות המייצגת בה בעת תפיסת חשיבה וארגז כלים לפיתוח תהליכים יצירתיים בצוותים, ומבטיחה שפה משותפת ותשתית מתודולוגית.

חשיבה עיצובית היא תחום חדש בעידוד חדשנות, הלקוח ממסורת איכותית של תחום יצירה תרבותי, שופע ומבוסס מתחומי העיצוב התעשייתי, העיצוב הגרפי, העיצוב האינטראקטיבי ועיצוב חוויית המשתמש. העיצוב הוא תחום דעת רב–שכבתי ורב–ממדי, המחבר גורמים בלתי מדידים לכדי חיבור חזותי, חושי וחווייתי, שאינו ניתן לכימות לוגי. בלימודי העיצוב הסטודנטים נדרשים להיות חדשניים כבר מן השיעור הראשון בסמסטר הראשון, כשהם מקבלים את המשימה הראשונה שלהם. לאפיון “גנטי” ייחודי זה משמעות ניכרת, והוא שמכשיר מעצבים לקלוט את העתיד. לפיכך שומה על החברות והארגונים שחיפשו את המנהיגים שלהם בין בוגרי התואר השני במנהל עסקים, לחפש את המנהיגים הבאים גם בין בוגרי תחום העיצוב, האמונים על “חשיבה עיצובית” – או בלשון הספר: Dז.

Dז נכתב על מנת להציג את “הקוד הגנטי” של החשיבה העיצובית לציבור הרחב – מנהלים, מנהלי ביניים, מנהיגי ארגונים וסטודנטים שמתעניינים בתחום החדש ורחב הידיים הזה, שבשנים האחרונות מדובר בו רבות. הספר לא נכתב בעבור מעצבים, שכן רובם מסרבים לקבל את עולה של מתודולוגיה סדורה ומקצתם יתנערו מכל ניסיון להנגיש את השפה הפנימית של המעצבים לקהל הרחב. ואולם בשנות הקריירה המקצועית שלי, במגעיי עם אנשי ממשל ומשרתי ציבור רבים, פגשתי בצמא להכיר את שפת החשיבה העיצובית על מנת להבין את הכוח הגלום בה. ההצלחה הבולטת של חברות בעולם ובישראל, שאימצו כלים של חשיבה עיצובית בכל תחומי המוצרים, השירותים וההיי–טק, יוצרת גל של שינוי בהתייחסות לתחום העיצוב, שכן מנהלים זקוקים לידע מעמיק בתחום זה, להבנת מושגי העיצוב ותהליכי העיצוב לאשורם, על מנת להצליח בעסקים ובשינויים חברתיים וארגוניים.

Dז הוא ספר ראשון בתחומו שנכתב בישראל, ולפיכך הוא מקיף את כל תהליכי החשיבה העיצובית.

פרופ’ עזרי טרזי הינו מעצב בעל שם עולמי, תיאורטיקן וחוקר בתחום העיצוב. כיהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, ייסד את התואר השני וכיהן כראש התוכנית לתואר שני במסלולים של ניהול עיצוב ועיצוב נסיוני. הוא חבר המועצה להשכלה גבוהה ויועץ בתחום של עידוד עיצוב בתעשייה לגופי ממשלה וממשל מקומי.

כמעצב, עבודותיו הופיעו במוזיאונים רבים ברחבי העולם כמו מוזיאון ה- MoMA בניו יורק. מוזיאון העיצוב הטריאנלה במילאנו, המוזיאון הלאומי לעיצוב, קופר היואיט בניו יורק, מוזיאון פילד בשיקאגו או גלריות לעיצוב מובילות בעולם כמו גלרית מוס בניו יורק וגלריית רוזאנה אורלנדי במילאנו. כמעצב תעשייתי עבד עם החברות הגדולות בעולם ובישראל, היה שותף בסניף חברת IDEO בישראל, ובסטודיו טרזי שבניהולו פותחו ועוצבו מוצרים ושירותים בתחומים מגוונים החל ממוצרים רפואיים, מוצרי הי-טק, אנרגיה מתחדשת, ריהוט ותאורה, כלי בית, מוצרים חשמליים ועד צעצועים ומוצרי ילדים.

לרכישת הספר באתר פנזא מעבדה תפישתית

טכנולוגיה עתירת עיצוב ב MBA של אוניברסיטת תל אביב

admin — Wed, 30 Jan 2013 19:36:01 +0000

בשלוש השנים האחרונות פרופ' עזרי טרזי יחד עם שרה אוסלנדר, מעצבת בוגרת תואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, מעבירים קורס מזורז בחשיבה עיצובית ותהליכי עיצוב למנהלים בתוכנית ה-MBA של אוניברסיטת תל אביב. הקורס מיועד להעביר למנהלים צעירים בתחום הטכנולוגיה את חשיבות העיצוב, חדשנות מוטת משתמש, מחקר עיצוב, תהליכי העלאת רעיונות במתודולוגיית 'חברותא' ו'היפכא מסתברא', עקרונות עיצוב טוב וממשק משתמש UX, ובניית פרוטוטייפ בסיסי לאפליקציות סמרטפון. מרכז הסדנא הוא העברת הצורך בשילוב מעצבים בכל פרוייקט טכנולוגי שיש לו משתמשי קצה, והדרך לתקף את הרעיון הטכנולוגי בתהליך איטראטיבי עם המשתמשים.

שרה אוסלנדר מסבירה על שלב הנביטה בתהליך Dז

הרצאה על הספר Dז במכון הטכנולוגי בחולון HIT

admin — Sat, 26 Jan 2013 06:28:05 +0000

ביום שלישי, ה-28 לחודש מאי 2013, בשעה 14:00 אודיטוריום בניין 6 ירצה פרופ' עזרי טרזי על ספרו Dז – חדשנות דרך חשיבה עיצובית לפקולטה לעיצוב במכון.

סדנת Dז במדיין

admin — Sat, 26 Jan 2013 06:20:51 +0000

פרופ' עזרי טרזי בסדנה על תהליך Dז במרכז החדשנות של RUTAn בעיר מדיין בקולומביה, עבור פרוייקט לווי פיתוח ועיצוב של אפליקציות עם 25 חברות סטארט-אפ מקומיות, בשיתוף משרד התקשורת הקולומביאני. מדיין נבחרה בשנת 2012 כעיר החדשנית ביותר בעולם, לפני תל אביב, וניו יורק משום ההשקעות הגדולות של העיר בפיתוח מרחב עירוני חדש, פיתוח תשתיות חדשנות ועידוד חדשנות בקרב חברות גדולות, בינוניות וקטנות.