אך הפרדוקס שמוצג באופן בולט במחקר שמומן על ידי חברת גוגל בוחן את ההשפעה של כלכלת ההי-טק על הביצועים הכללים של הכלכלה הישראלית. התוצאות כפי שמציג אותן המאמר בפורבס הם מדהימים ומאירי עיניים עבור אלה שמעוניינים להעתיק את המודל הישראלי של חדשנות. ישראל שהפכה לאחד השחקנים המובילים בעולם, ולאחרונה נבחרה על ידי אתר Techranch להיות שניה ל Silicon Valley מדהימה את העולם עם הצלחות יוצאות דופן כמו במקרה האחרון של הסטארטאפ Waze שנמכר לגוגל בסכום שעולה על מיליארד דולר. המספר הגבוה של חברות טכנולוגיה ישראליות בנאסדאק יותר מכל מדינות אירופה גם הוא מציין הישג יוצא דופן לכלכלה הישראלית שנמצאת במדינה במזרח התיכון מאויימת, משוסעת פוליטית ומסוכסכת פנימית. 

על פי המחקר שנתמך על ידי גוגל למרות ההצלחה הלא פרופורציונאלית של יצירת מיזמים טכנולוגיים מצליחים ישראל מדורגת על ידי ארגון ה OECD במקום ה 24 מתוך 34 מדינות במונחים של תוצר כלכלי הרבה אחרי מדינות שבהן לא קרה שום דבר דרמטי בתחום הטכנולוגיה והמדיה החדשים.

היעילות ופוריות הכלכלית של מדינה נקבעת על ידי המינוף של הטכנולוגיה ליצירת הצלחה כלכלית. החברות הישראליות מייצרות טכנולוגיות מדהימות אך הממשלה בישראל אינה מצליחה לממש תוכניות להניף את החברה והכלכלה הישראלית להינות מהפירות של הטכנולוגיות הללו. 

בהשוואה שעושה המאמר עם סינגפור, הוא מראה כי כאשר החדשנות הישראלית יצרה עושר לבודדים שזכו לאקזיט, החדשנות הסינגפורית יצרה פיתוח כללי למדינה שהגדילה את התל"ג לערך כפול מהערך הישראלי. המסקנה של כותבי המאמר (חברת Ennovate) היא שיש להגדיל את תשתיות האינטרנט בישראל ולהגדיל את הנגישות והיכולת של אנשים לגלישה באינטרנט על ידי הקצאת תקציבים לתחומים אלה של תשתיות ומכשירי קצה. בתחושה המסקנות אינן קולעות לבעיה המרכזית. יצירת צרכני אינטרנט אולי משרתת את האינטרסים של גוגל אך למעשה אינה ממש פותרת את הבעיה. הנקודה המשמעותית היא להכניס יותר אנשים בעיקר צעירים למעגל היצירה והתעסוקה בתחומים אלה.

פעולות כמו מערכת החממות של ישראל המנוהלות על ידי גופים פרטיים, מרכזי הסטארטאפים כמו Junction ופרוייקטים אחרים הם מצויינים אך אינם רחבים מספיק להכניס יותר ויותר מעגלים מהחברה הישראלית לתוך המערכת הכלכלית החדשה של הטכנולוגיה. פרוייקט dVision שנוצר לענות על הבעיה של המעבר בין העולם האקדמי לעולם התעשייתי לא הפך להיות מודל לחיקוי על ידי הממשלה. לצערי גופים ממשלתיים גוררים רגליים בכל הנוגע להשקעה בתעסוקת צעירים במרכזי חדשנות, והערכתי היא שרמת האבטלה בקרב בוגרי אקדמיה יתחיל לעלות בהדרגה בשנים הקרובות ויהפוך להיות בעיה לאומית כפי שאנו רואים מתרחש באירופה ובארה"ב כמו מגיפה. פעולה מסיבית של בניית מרכזי חדשנות בתחומים טכנולוגיים, מדעיים, עיצוביים ואמנותיים יכולים לייצר עבור ישראל את ההבדל המשמעותי בתהליך השגשוג והחלחול של ההצלחה העולמית של מגזר ההי טק לכלל המגזרים בישראל. 

המאמר של  Ennovate  תחת דלויט: ברייטמן-אלמגור-זוהר  

http://ennovate.withgoogle.com/files/E-nnovate-Israel-English.pdf

המייסד, יו"ר מנהל העסקים ואחד השותפים של חברת Deloitte בישראל רו"ח יגאל בריטמן נהרג אמש 2.8.2013 בתאונת מטוס קל בשדה התעופה באילת, שכאשר רוח צפונית חזקה הפכה את המטוס בעת הנחיתה. יהי זכרו ברוך.

המאמר בפורבס:

http://www.forbes.com/sites/josephsteinberg/2013/07/31/a-shocking-google-sponsored-study-teaches-a-critical-lesson-for-entrepreneurs-and-government-officials/

מהטבלה התחתונה ניתן ללמוד שאין הבדלים משמעותיים בין היזמים בתל אביב וסיליקון וואליי, אך ההבדל העיקרי הוא שהחברות בסיליקון וואליי הולכות על הקמת חברות ענק בעוד החברות בתל אביב ברובן הולכות על שווקי נישה.

ציטוט זה מתוך עיתון מקומי מאיר בזרקור משונה את ההסתמכות והאמונה שלנו, בני האדם המשוכללים ומוטמעים בטכנולוגיה, כי החיישנים עובדים. אדם שולח רגל אל דלת המעלית מתוך כוונה לגרום לדלת להפתח כשהיא בפירוש מרמזת שהיא נסגרת. הוא שוב סומך על החיישנים שיפתחו את הדלת כשרגלו מושטת. הוא לא חושש שהמעלית תסגר ותשלח אותו בתנופתה כלפי מעלה, ותקרע את גופו לגזרים. כניסת החיישנים ליומיום האנושי ממשיכה כסדרה, בעיקר כשהדבר כרוך בסביבה ציבורית. "הדלתות מנחשות אותי ונפתחות לי מעצמן" משירו המיתולוגי של מאיר אריאל. בשירותים הציבוריים במקומות רבים המשתנה, הברז, הסבוניה ומייבש הידיים מנחשים את הקיום האנושי. אך לא באופן עקבי. אנשים מביטים בברז בתמהון כאשר הסבון על ידיהם והברז לא נפתח. הם מבצעים פעולות סיבוב משוכללות להעיר את הברז הסורר, אך גם תנועות לשלום, תנועות עצבניות לימין ושמאל וגם תנועות איום לא מזיזות לו. מה עושים אז? מייבשים את הסבון על הידיים ומקנחים במכנסיים?

המעצב והתעשיין, ג'יימס דייסון יוצא עכשיו עם ברז שמורכב בו גם מייבש ידיים. Fast Company

ההסתמכות הזאת, המיותרת במקרים רבים, של מתכנני מוצרים על חיישנים יוצאת מנקודת ההנחה שהמשתמש לא אוהב להפעיל כלום. זו שגיאה. אין הנאה יותר גדולה מלפתוח בסיבוב את הברז, ויצאו ממנו מים, או כמעשה משה, תנו לנו להכות בברז… אז ההנאה תהיה מושלמת.

שבעת השלבים של Dז:

חריש  |  תשתית עיצוב  |  שלב D1

זריעה  | מחקר עיצוב  |  שלב D2

נביטה  |  רעיון עיצוב  |  שלב D3

הנצה  |  עיצוב קונצפט  |  שלב D4

פריחה | עידון עיצוב  |  שלב D5

הבשלה | תכנון עיצוב  |  שלב D6

קציר | עיצוב הפצה  |  שלב D7

דישון  |  למידה והפקת לקחים

אלו הפתוחים לקליטת העתיד, הרגישים לתמונת הדמיון ולתובנה שהוא מציע, הם אלו שבדמיונם ניצת חזון העתיד. השפעה חדשה, טכנולוגיה חדשה, שינוי חברתי חדש, צרכים חדשים של האוכלוסייה ועוד עשרות פרמטרים יכולים להיות הגורמים שיציתו את חזון החדש וזה שאין לו תקדים. ספרו החדש של פרופ’ עזרי טרזי, מייסד התואר השני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, ומעצב ואסטרטג של עיצוב, הוא ספר ראשון מסוגו בישראל, החושף לציבור הישראל את התחום החדש של ‘חשיבה עיצובית’ כמנוע של חדשנות.

על מנת ליצור חדשנות משמעותית נדרשת יצירת “מוטציה תרבותית” שאינה מתחשבת בכללים ובעקרונות של התרבות הנוכחת, נדרשת מוכנות לצאת אל הלא–נודע, להבין את התפישה שהעתיד מציע, ולתרגם אותו דרך רעיונות עד למוצר, שירות או מערכת משולבת שלהם שיש לה קיימות

בעת הזאת, חברות, ארגונים ויחידים חווים תקופה דרמטית של שינוי בתולדות המין האנושי, ולנוכח תהליכי השינוי העצומים הם מחפשים את ה”מוטציות” שתתאמנה לשינוי. ההתמרה המתבקשת אינה יכולה להיפתר בניתוח אנליטי ואינטלקטואלי קר של המציאות, שכן המציאות מורכבת ורב–ממדית יותר מכפי שניתוח אינטלקטואלי יכול לפתור, ונדרשים עוד כלים על מנת לפענח את צפונותיה.

התבוננות במנגנוני הצמיחה הקיימים בטבע הולידה את המטאפורה החקלאית הספר המתאר תהליך של שבעה שלבים: חריש- מכוון עיצוב, זריעה – מחקר עיצוב, נביטה – רעיון עיצוב, הנצה – קונצפט עיצוב, פריחה – עידון עיצוב, הבשלה – תכנון עיצוב, קציר – הפצת עיצוב. זוהי מתודולוגיה של חדשנות המייצגת בה בעת תפיסת חשיבה וארגז כלים לפיתוח תהליכים יצירתיים בצוותים, ומבטיחה שפה משותפת ותשתית מתודולוגית.

חשיבה עיצובית היא תחום חדש בעידוד חדשנות, הלקוח ממסורת איכותית של תחום יצירה תרבותי, שופע ומבוסס מתחומי העיצוב התעשייתי, העיצוב הגרפי, העיצוב האינטראקטיבי ועיצוב חוויית המשתמש. העיצוב הוא תחום דעת רב–שכבתי ורב–ממדי, המחבר גורמים בלתי מדידים לכדי חיבור חזותי, חושי וחווייתי, שאינו ניתן לכימות לוגי. בלימודי העיצוב הסטודנטים נדרשים להיות חדשניים כבר מן השיעור הראשון בסמסטר הראשון, כשהם מקבלים את המשימה הראשונה שלהם. לאפיון “גנטי” ייחודי זה משמעות ניכרת, והוא שמכשיר מעצבים לקלוט את העתיד. לפיכך שומה על החברות והארגונים שחיפשו את המנהיגים שלהם בין בוגרי התואר השני במנהל עסקים, לחפש את המנהיגים הבאים גם בין בוגרי תחום העיצוב, האמונים על “חשיבה עיצובית” – או בלשון הספר: Dז.

Dז נכתב על מנת להציג את “הקוד הגנטי” של החשיבה העיצובית לציבור הרחב – מנהלים, מנהלי ביניים, מנהיגי ארגונים וסטודנטים שמתעניינים בתחום החדש ורחב הידיים הזה, שבשנים האחרונות מדובר בו רבות. הספר לא נכתב בעבור מעצבים, שכן רובם מסרבים לקבל את עולה של מתודולוגיה סדורה ומקצתם יתנערו מכל ניסיון להנגיש את השפה הפנימית של המעצבים לקהל הרחב. ואולם בשנות הקריירה המקצועית שלי, במגעיי עם אנשי ממשל ומשרתי ציבור רבים, פגשתי בצמא להכיר את שפת החשיבה העיצובית על מנת להבין את הכוח הגלום בה. ההצלחה הבולטת של חברות בעולם ובישראל, שאימצו כלים של חשיבה עיצובית בכל תחומי המוצרים,  השירותים וההיי–טק, יוצרת גל של שינוי בהתייחסות לתחום העיצוב, שכן מנהלים זקוקים לידע מעמיק בתחום זה, להבנת מושגי העיצוב ותהליכי העיצוב לאשורם, על מנת להצליח בעסקים ובשינויים חברתיים וארגוניים.

Dז הוא ספר ראשון בתחומו שנכתב בישראל, ולפיכך הוא מקיף את כל תהליכי החשיבה העיצובית.

פרופ’ עזרי טרזי הינו מעצב בעל שם עולמי, תיאורטיקן וחוקר בתחום העיצוב. כיהן כראש המחלקה לעיצוב תעשייתי בבצלאל, ייסד את התואר השני וכיהן כראש התוכנית לתואר שני במסלולים של ניהול עיצוב ועיצוב נסיוני. הוא חבר המועצה להשכלה גבוהה ויועץ בתחום של עידוד עיצוב בתעשייה לגופי ממשלה וממשל מקומי.

כמעצב, עבודותיו הופיעו במוזיאונים רבים ברחבי העולם כמו מוזיאון ה- MoMA בניו יורק. מוזיאון העיצוב הטריאנלה במילאנו, המוזיאון הלאומי לעיצוב, קופר היואיט בניו יורק, מוזיאון פילד בשיקאגו או גלריות לעיצוב מובילות בעולם כמו גלרית מוס בניו יורק וגלריית רוזאנה אורלנדי במילאנו. כמעצב תעשייתי עבד עם החברות הגדולות בעולם ובישראל, היה שותף בסניף חברת IDEO בישראל, ובסטודיו טרזי שבניהולו פותחו ועוצבו מוצרים ושירותים בתחומים מגוונים החל ממוצרים רפואיים, מוצרי הי-טק, אנרגיה מתחדשת, ריהוט ותאורה, כלי בית, מוצרים חשמליים ועד צעצועים ומוצרי ילדים.

לרכישת הספר באתר פנזא מעבדה תפישתית

]]> http://www.7designthinking.com/?feed=rss2&p=37 0 http://www.7designthinking.com/?p=294 http://www.7designthinking.com/?p=294#respond Wed, 30 Jan 2013 19:36:01 +0000 http://www.7designthinking.com/?p=294 בשלוש השנים האחרונות פרופ' עזרי טרזי יחד עם שרה אוסלנדר, מעצבת בוגרת תואר שני בעיצוב תעשייתי בבצלאל, מעבירים קורס מזורז בחשיבה עיצובית ותהליכי עיצוב למנהלים בתוכנית ה-MBA של אוניברסיטת תל אביב. הקורס מיועד להעביר למנהלים צעירים בתחום הטכנולוגיה את חשיבות העיצוב, חדשנות מוטת משתמש, מחקר עיצוב, תהליכי העלאת רעיונות במתודולוגיית 'חברותא' ו'היפכא מסתברא', עקרונות עיצוב טוב וממשק משתמש UX, ובניית פרוטוטייפ בסיסי לאפליקציות סמרטפון. מרכז הסדנא הוא העברת הצורך בשילוב מעצבים בכל פרוייקט טכנולוגי שיש לו משתמשי קצה, והדרך לתקף את הרעיון הטכנולוגי בתהליך איטראטיבי עם המשתמשים.

שרה אוסלנדר מסבירה על שלב הנביטה בתהליך Dז